מאירי על בבא בתרא ט׳ ב

« מאירי על בבא בתרא ט׳ ע״א מאירי על בבא בתרא י׳ ע״א »

1 בבא בתרא פתח ↗

״מְשַׁגֵּשׁ אֹרְחָתַיהּ דְּאִימֵּיהּ״, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר – מַאי דִּכְתִיב: ״וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיֹן״? לוֹמַר לָךְ: מָה שִׁרְיוֹן זֶה – כׇּל קְלִיפָּה וּקְלִיפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה – כׇּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״וּכְבֶגֶד עִדִּים כׇּל צִדְקֹתֵינוּ״; מָה בֶּגֶד זֶה – כׇּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה – כׇּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.

2 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ – דְּאִילּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּתִיב: ״כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה״, וְאִילּוּ בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּתִיב: ״מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַף כּוֹפֶה, חֵמָה אֵינוֹ כּוֹפֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה״ – אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹחַד בַּחֵיק – חֵמָה עַזָּה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל דַּיָּין שֶׁנּוֹטֵל שֹׁחַד – מֵבִיא חֵמָה עַזָּה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁחַד בַּחֵק וְגוֹ׳.

3 בבא בתרא פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי – מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים – מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת – דִּכְתִיב: ״הֲלֹא פָרֹשׂ וְגוֹ׳, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת וְגוֹ׳ כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְגוֹ׳״.

4 בבא בתרא פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״? מִשּׁוּם דְּרוֹדֵף צְדָקָה – יִמְצָא צְדָקָה?! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָּהֶן צְדָקָה.

1 אפילו לא נתן בבת אחת אלא מעט הואיל ובין הכל נצטרף לחשבון הראוי הרי זה יצא ידי חובו למה נמשלה צדקה לשריון שנאמר וילבש צדקה כשרין לומר לך מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשרין גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול:

2 המצוה המובחרת שבצדקה הוא שנותנה בסתר ולא יפרסם עצמו עליה אחר שעשאה ועליה נאמר מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עזה ומ"מ נכללה בפסוק זה הערה אחרת לדיין המקבל שוחד שהוא מביא חמה עזה לעולם שהטיית הדין היא פורצת כל חומה והורסת כל מצב ומחרבת העולם:

3 שאל העני ולא רצה זה ליתן לו עבר על לא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ובטל מצות עשה שנאמר פתוח תפתח את ידך לו לא היה בידו ליתן אין כאן עברה על לאו ועשה ומ"מ יפייסהו בדברים ואמרים ניחומים דרך צחות אמרו הנותן פרוטה לעני מתברך בשש והמפייסו בדברים אע"פ שלא נתן מתברך באחת עשרה מכאן ואילך צא וחשוב נתן ופייס כמה הוא מתברך ויש מפרשים המפייסו עם הנתינה מתברך באחת עשרה ושיטת הסוגיא מוכחת אף בלא נתינה ובלבד בשאין ידו משגת:

4 כל הרודף אחר הצדקה יהא בטוח שהקב"ה ממציא לו מעות לעשות צדקה וכן ממציא לו בני אדם המהוגנין שצדקתו עומדת לעד בהטבתו להם וכן יהא בטוח ששכרו מזומן לו אף בעולם הזה בו ובממונו ובבנים עוסקי תורה ובעלי עושר וכבוד:

« מאירי על בבא בתרא ט׳ ע״א מאירי על בבא בתרא י׳ ע״א »